כללי
כ-1200 קמ"ר, בערך כמו שיטחה של העיר לוס אנג'לס. רמה
שטוחה ארוכה וצרה, שמתרוממים מתוכה הרי געש הערוכים בשתי שורות המתמשכות מצפון
לדרום. 1100 בצפון ו-350 מ' בדרום. 1300 מ"מ בצפון ו-400 מ"מ גשם בדרום.
צפון הגולן - נחליו יורדים מערבה לעמק החולה. אדמתו טרשית
ברובה, אך במקומות רבים אפשר להכשירה לנטיעת עצי פרי, במיוחד תפוח ודובדבן מתוק
שזקוקים גם לקור העז. מכאן גם פרנסת התושבים.
הצומח הטבעי מיוצג ביער אודם שעיקרו אלון מצוי ואלון
התבור, עם תת יער עשיר הכולל בין היתר רקפת יוונית ומיני סחלבים נדירים.
מרכז הגולן - איזור שנחליו יורדים לדרום מערב, לעבר בקעת
בית ציידה שמצפון מזרח לכנרת. השטח טרשי ואדמתו דלה ורובו אינו מתאים לחקלאות, אלא
למרעה. האיזור נחצה לשניים ע"י קו ישר הנמשך מצפון לדרום, הידוע כקו המפלים. מזרחה
לקו הנחלים רדודים ולא מהווים גורם בנוף. בקצה הרמה הם מתעמקים בבת אחת ובכל אחד
מהם נוצר מפל. ממזרח למפל מתחתר הנחל לערוץ עמוק ומהווה גורם דומיננטי בנוף.
גדותיו תלולים מאוד והוא יוצר קניון מרהיב ומכשול קשה לתחבורה. ברוב הנחלים זורמים
מים כל השנה בהוציא שאיבות.
נשפכים לבית ציידה: משושים, זוויתן, יהודייה, נחל בתרה, דליות,
נחל גמלא ונחל שפמנון.
לרוקאד, ירמוך וכנרת: כנף, מייצר. סמך הגדול בנחלים
הנשפכים לכנרת. אחד מיובליו הוא נחל אל על.
ההתיישבות היהודית באיזור היא בעיקרה לא חקלאית. חלקה
עירונית - קצרין וחלקה בעלת אופי אידיאליסטי-ביטחוני ללא שטחים חקלאיים טבעיים ליד
היישוב. עם ביסוס היישובים התגוונו ענפיהם החקלאיים: חלק בחממות, חלק במרעה בקר (כחצי
מבשר הבקר הטרי של מדינת ישראל לוחך עשבים בגולן) וחלק מתושבי האיזור מעבדים אדמות
באיזורים שכנים נוחים יותר לחקלאות כמו צפון הגולן, דרום הגולן או המדרונות
היורדים לכנרת ולירמוך.
הצומח הטבעי של מרכז הגולן מיוצג ביער יהודייה, שעיקרו
יער פארק של אלון התבור ובו גדלה בין היתר חיטת הבר וכן אירוס הגולן האנדמי (בנוסף
לחרמון).
חי - עדרי צבאים ושפני סלע וקינון עופות דורסים.
דרום הגולן - שטח חקלאי קלאסי עם שדות נרחבים ומישוריים
עם אדמה עמוקה וכמעט ללא אבנים. הגשם שם מועט ומגדלים רק גידולים בהשקייה. את המים
אוגרים במאגרים גדולים בצפון ומוליכים אותם בגרביטציה.
בצומח ובחי ניכרת השפעה מדברית. נוסף לכך גדל כאן יער
מיוחד במינו בנחל מיצר, שבו אירוס הגלבוע, חלמונית גדולה, מרווה כחולה ,מינים
נדירים של כרכום ואחילוף החורן.
גבולות הגולן - מדרום לגולן, מעבר לירמוך משתרע הגלעד. הגבול
בין הגולן לגלעד הוא הירמוך, הזורם בערוץ צר ותלול ומהווה גבול חד וברור. ממזרח
לגולן משתרע הבשן שגבולו הוא נהר רוקאד. בחלקו הדרומי הנחל עמוק ותלול ומהווה גבול
טוב אך בחלקו הצפוני יש מעבר הדרגתי מהגולן לבשן וקשה להצביע על נקודה ברורה. נהוג
להגדיר את קו התילים כגבול המזרחי בחלק הצפוני.
גבולו הצפוני של הגולן הוא המעבר מהרמה המישורית אל
המדרונות התלולים העולים לחרמון, בחלקו ע"י נחל סער העובר בין הגולן לחרמון. ממערב
לגולן - עמק החולה.
גמלא
דולמנים - מבנה קבורה הבנוי משלוש אבני בזלת עצומות
בצורת שולחן.
גמלא הייתה יישוב יהודי משגשג בסוף ימי הבית השני. העיר
התפרסמה במלחמתה נגד הרומאים בראשית המרד הגדול, קרב המתואר בתולדות מלחמת היהודים
עם הרומאים.
חפירות נרחבות התקיימו מ-1976 ועד 1991.
שמה של העיר נגזר מהגבעה דמויית דבשת הגמל עליה היא
שכנה.
מוזכרת בתלמוד כאחת מהערים מוקפות חומה מתקופת כיבוש
הארץ. ככל הנראה כבר בברונזה הקדומה היה יישוב שחרב. לאחר שיבת ציון התיישבו במקום
צאצאי הגולים. המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי כבש את העיר מידי מתיוונים או מושלים
הלניסטיים במאה ה-1 לפנה"ס ויישב בה יהודים מתוך כוונה לאכלס את אזורי הספר
של ממלכתו.
יב"מ הורה ב-66' לבצרה כמעוז הראשי שלו בגולן. הוא
מתאר את הטופוגרפיה של העיר, אליה מוביל רק שביל אחד ומפרט לגבי המצור שהטיל
אגריפס שהוביל לכיבוש העיר ב-67'. הרומאים ניסו לכבוש את העיר בעזרת כבש מצור אך
נהדפו והצליחו רק בניסיון השני. כ-4000 מתושבי העיר נטבחו וכ-5000 בחרו לקפוץ אל
מותם מראש הצוק של העיר.
התגלתה כמות עצומה של תחמושת ופריטים צבאיים. הרוב
המכריע - לאורך החמה העיר ומשני צידיה.
כיום החומה משוחזרת בחלקה, לא עד לראשה ואין בידינו
נתונים מספיקים לדעת כיצד הסתיימה.
יב"מ מתאר הפעלת שלושה אילי ברזל בשלושה מקומות
שונים אך לא ידוע כמה פרצות הם הצליחו לפרוץ בפועל. גוטמן והיסטוריונים צבאיים
התייחסו מיד לשלוש פרצות, כנגד שלשת אילי הנגיחה, אלא שאין לכך הוכחות. הפירצה
היחידה שזוהתה בוודאות נמצאת בבניין העומד בקו החומה במדרון, מתחת לבית הכנסת. שם
החומה נמצאה מפורקת כמעט עד היסוד ומסביב כמות עצומה של ראשי חצים ואבני בליסטרה, גם
בפנים החומה וגם מחוץ לה.
בית הכנסת
המבנה הוא אולם מוקף פסלים ועמודים שהמוקד הוא במרכזו. מקווה
הטהרה שנמצא לידו הבהיר מעבר לכל ספק כי מדובר כאן במרכז קהילתי יהודי - בית כנסת,
מקווה וחדר לימוד.
הוא הקדום מבתי הכנסת המוכרים לנו אשר תוכנן ונבנה
כבניין ייעודי בעיר יהודית. בגמלא ברור כי בית הכנסת לא נבנה 'ברומה של עיר' ופניו
אינם מופנים לירושלים. את כיוון הבניין הכתיבו הטופוגרפיה והדרישות ההנדסיות של
חציבת המדרון ולא המסורת של כיוון הבניין כלפי ירושלים, מסורת שהתפתחה לאחר חורבן
בית שני.
מקווה הטהרה נמצא בחזית בית הכנסת והוא הגדול מבין ארבע
המקוואות שנחשפו עד כה בעיר. בפינתו הייתה בריכה קטנה ששימשה ככל הנראה גם כבור
שיקוע וגם כאוצר למי גשמים שנוקזו מגג ביה"כ. נמצאה גם תעלה שהובילה מים אל
המקווה, והיא כנראה סופה של תעלת המים שעברה דרך חדר הלימוד ואולם בית הכנסת. המקווה
בנוי לפי כללי ההלכה. שתי המדרגות התחתונות שבו הן רחבות במיוחד על מנת להבטיח
עמידה יציבה לטובלים ולהתחשב בבעלי קומה שונה.
נחשפה
גם כנסייה בכפר ביזנטי דיר קרוח.
הוקמה פינת הנצחה לחללי מלחמות ישראל.
נשרים
בצוקי שמורת גמלא מקוננים עשרות זוגות של נשרים, המהווים
את אוכלוסיית הנשרים הגדולה בישראל. בשעות הבוקר ממריאים הנשרים ובשעות הצהריים הם
שבים לקניהם. מעבר למיצפור הנשרים, בגדה הצפונית של נחל גמלא, קיימת נקודת תצפית
נוספת המשקיפה על מפל גמלא (50 מ', הגבוהה בארץ).
קצרין
כ-8 ק"מ מדרום מזרח לגשר בנות יעקב. לידו שרידי
ישוב יהודי מימי המשנה והתלמוד בשם קיסרין, ששמו נשתמר בשם הכפר הנטוש קצרין.
בבניית היישוב החל ב74' והמתיישבים הראשונים הגיעו ב-77'.
ההקמה נעשתה רק לאחר תיכנון מדוייק וזהיר שבו ניסו לא לפגוע בערכי הטבע, הנוף
וההיסטוריה של האיזור ותוכננה ל-25 אלף תושבים..
כיום חיים כ-7,000, 30% עולים חדשים.
יקבי רמת הגולן, שם מרוכזים ענבים מ-6000 דונם. מרכז
מבקרים המציג את ייצור היין מהכרם עד הבקבוק.
במוזיאון סיפורה של גמלא בחזיון אורקולי, אוסף מתקופות
התיישבות שונות בגולן מהאדם הקדמון ועד ראשית המשנה והתלמוד, הסבר אורקולי עם
הולגרמות על האתר המסתורי גלגל רפאים(רוג'ום אל הירי), כתובות עבריות ורמיות, סמלי
מנורה, מטבעות, תכשיטים וקמעות.
פארק תלמודי
העיר קסרין הייתה אחת מעשרות קהילות יהודיות שהיו בתקופת
המשנה והתלמוד במערב הגולן ומרכזו. בזמן המרד הגדול לאחר שנפלה גמלא נפגע היישוב
היהודי בגולן אך לא חדל להתקיים. הוא קם והתאושש והגיע למלוא פריחתו בתקופת התלמוד.
עיקר פרנסת תושבי הגולן וקיסרין בכללם היה ייצור שמן זית
ויצואו. הוא נפגע במאה ה-8 כשהתערער הביטחון בדרכים ושוב בעקבות רעידת האדמה של 749
שהובילה לנטישה לכ-500 שנה.
בממלוכית נושב הכפר מחדש ונבנה בו מסגד על גבי חורבות
בית הכנסת. ננטש שוב, ונושב ע"י בדואים שניים מבתיהם עדיין עומדים על תילם.
קיסרין הופיע כשמו של היישוב במפות משנות ה-80 של המאה
ה-19. ייתכן שמכאן באו החכמים הידועים כ'רבנן דקיסרין' (ויש הקושרים אותם
לקיסריה).
בית רבי אבון
כתובות רבות נמצאו בעברית וארמית מסביב לקיסרין, ביניהן
'רבי אבון משכבו כבוד' המחזק שזהו מקום מושבו של המוזכר בזוהר הקדוש.
בית רבי אבון נחפר ושוחזר כדוגמא לבית טיפוסי בעיר
קיסרין ובערים רבות כמותה. המקור העיקרי לשיחזורו היה המידע שהצטבר במהלך החפירות
ובסיומן וכן כתבי המשנה והתלמוד. כלי הבית העשויים חרס-קערות, קנקני אגירה וקדירות.
הבית מלא חפצים וריהוט ששחוזרו תוך לימוד מהכתובים. לחדר ישנם פתחים, 'חלונות
כורזין' - חלל גדול הצופה למטבח המאפשר לאם להניח בו את תינוקה בשעת עבודתה.
בחלל המרכזי התרכזו חיי המשפחה, חדר אוכל, סלון ולינת
ילדים. ההורים בחדר עלייה ששימש גם אורחים.
את רצפת הטיט היו מגרפים מדי יום, דבר שיצר גומות שמדי
פעם היה צריך לסתום. לכן איסור איסור טאטוא בשבת מחשש חיוב עבודת התיקון.
הסולם הוא דוגמא למידע שהובא מהכתובים: רבי יהושע יושב
בביתו בעת גשמים עזים בחוץ. לקול דפיקה על הדלת ראו אדם זקן עם בגדים בלווים
ומרופטים שביקש מכסה זמני מהגשם שלא נפסק גם בלילה. בניגוד לעצת אשתו, הכניס
יהושוע את האורח ללינת לילה. כשהאישה נזכרה ששכחה בחדר דברי ערך ותכשיטים, החליטו
להזיז הסולם ממקומו כדי לא להעיר האורח. הם התעוררו מחבטת הנפילה של האורח על
הריצפה כשמסביבו כל רכושם.
שני התנורים בבית משוחזרים.
המעיין מרכז החיים בכפר.
פתחי החנויות היו מופנים אל הרחוב הראשי שהוביל
לבי"כ.
ביה"כ
התגלה במהלך סקר אריכאולוגי שערך שמריהו גוטמן בגולן ב-68'.
נמצא בשטח הכפר הסורי הנטוש בעקבות מלח"ש. מבנה מלבני וכיוונו צפון דרום.
בנוי מאבני גזית מבזלת. בקיר הצפוני נמצא שער ובצד הדרומי נמצא בסיס ומדרגות לארון
קודש. אולם התפילה מחולק לאורכו ע"י שתי שורות של 4 עמודים בכל אחת. מסביב
לקירות האולם בנויות שתי דרגות ספסלים. הכניסה דרך שער מפואר המעוטר בזר במרכז, מסביב
רימונים וכדי יין אמפורות בצדדים. לפני תחילת החפירות בלט המשקוף מעל פני השטח. בין
שתי שורות העמודים אולם תווך ומשני עבריו אגפים צדדיים - סתווים. לעמודים כותרות
יוניות שעמדו על בסיסים מכוירים גבוהים. אל הקיר הדרומי הייתה צמודה במת אבן
ששימשה כנראה כבסיס לארון הקודש שהיה עשוי עץ ולפניה שתי מדרגות גזית. תיקרת
הבניין הייתה עשוייה רעפים של קורות עץ ובחזית היה בנוי גמלון, ייתכן שהייתה קומה
שנייה למבנה. בבור מתחת לפינת מדרגות ארון הקודש נמצא מטמון של 82 מטבעות מהמאה
ה-6 וה-7 ונמצאו שרידי כתובות שאותן ניתן לראות במוזיאון קצרין.
אתרים נוספים
'קסם הגולן' - סרט על הגולן המוקרן על מסך 180 מעלות,
מבשלת הגולן ומעיין סלוקי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה