הסרטבא
סָרְטָבַה או אלכסנדריון הוא
מבצר קדום ששכן על כיפת הר גבוה ברכס ההרים בדרום מזרח השומרון, מעל לבקעת הירדן.
הדעה המקובלת על רוב החוקרים היא כי המבצר נבנה על ידי אלכסנדר ינאי. סרטבה מוזכרת
כתחנה השנייה בשרשרת התחנות בהן הודלקה משואה להעברת הידיעה על קידוש החודש בימי
בית המקדש השני. תחנות אלו הוקמו על פסגות בולטות ואפשרו העברת מסר במהירות גבוהה.
יב"מ כתב ששלומציון
המלכה העבירה מבצרים רבים לידי הפרושים, אך על שלושה לא ויתרה: על מבצר הורקניה,
מכוור ואלכסנדריון - כי "שם היו אוצרות סגולתה".
בחפירות נחשפו שרידים
מהתקופה החשמונאית, ביניהם חלקי עמודים וכותרות ומערכת מרשימה שהובילה מים באמצעות
סכר דרך סיפון אל בורות מים גדולים המצויים למרגלות המבצר.
השם הערבי סרטבה משמר ללא
ספק שם קדום המוזכר במשנה כתחנה בה הובערו משואות בדרך בין ירושלים לבבל על מנת
להודיע ליהודי בבל על ראשי החודשים העבריים. לא ידוע מתי התחיל המנהג, אך ככל
הנראה עוד לפני חורבן בית שני. אחרי ששת הימים שיחזרו את הדלקת המשואות והתברר
שאין קשר ראייה ישיר בין הר המשחה (הר הזיתים) ובין קרן סרטבה, כך שהיו כנראה
תחנות ביניים שלא הוזכרו במשנה (אחת מהן מוצעת בפסגת קובת א-נג´מה, ליד היישוב
כוכב-השחר).
ברבות הימים הופסק מנהג
הדלקת המשואות וההודעות הועברו באמצעות שליחים, ככל הנראה על פי הלכה שקבע רבי
יהודה הנשיא. בימי גאביניוס (נציב סוריה), שימשה אלכסנדריון כמעוז אחרוני
החשמונאים במלחמתם נגד הרומאים ונאמניהם. בראש המרד, בשנת 57 לפני הספירה, עמד
אלכסנדרוס, בנו של אריסטובולוס ונכדם של אלכסנדר ינאי ושלומציון. עם כניעתו של
אלכסנדרוס הרס גאביניוס את המבצר. למרות שמדובר במבצר איתן מאד היכול לעמוד במצור
ממושך הוא לא מוזכר כלל בתקופת המרד הגדול וככל הנראה הרומאים נאחזו בו ומנעו את
נפילתו בידי הקנאים.
אנדרטת הבקעה
הוקמה לזכר הנופלים בבקעת
הירדן על גבעה נישאה למרגלות הר הסרטבה. הוקמה ביוזמתו של רחבעם זאבי בידי
תומרקין, ומכילה תותח, כלי נשק ורכב המרותכים זה לזה. נחנכה ב-28.11.72.
בין מפקדיה המפורסמים של
חטיבת הבקעה: רפול, מרדכי, משה לוי, יהודה דובדבני, עומר בר-לב.
חטיבת הבקעה הוקמה מתוך
חטיבת הצנחנים במילואים בתום מלח"ש. עם היווצרות הגבול החדש - נהר הירדן -
היה צורך להגן על גבולה המזרחי של מד"י מחדירות של מחבלים וגורמים עוינים
משטחה של ירדן - ארץ המרדפים. מאות מחבלים נהרגו ונשבו בעשרות מרדפים בבקעת הירדן,
ומנגד גם לחיילי צה"ל היו נפגעים רבים. בשנים 1967-70 היו כ- 3-4 מרדפים ביום. האזור הזה
נקרא ארץ המרדפים - ובמהלכם צה"ל איבד מספר רב של לוחמים בדרגה בכירה. נהרגו
189 חיילים.
חוסיין מלך ירדן טס בספטמבר
1970 לאנגליה ומשם פקד להיכנס למחנות הפליטים. טבח, כ-10,000 הרוגים פלסטינים.
חלקם ברח לישראל ונתפס, חלקם עברו ללבנון והקימו את הפת"ח לנד. רק אז פסקו
החדירות.
מנזר דיר חג'לא
שם המנזר משמר את שם בית
חגלה הקדומה הנזכרת בתיאור גבול שבט יהודה.
תיאור המנזר:
מספר מתחמים שאליהם מותרת
הכניסה - הכנסייה למעלה, הרחבה וחדר הגולגולות. אסור להיכנס לחדר האוכל ולמגורים.
במרכז הרחבה יש בור מים.
בניגוד למנזרי מצוק, כדוגמת
סט. ג'ורג', מרסבא וקרנטל, לדיר חג'לה אין הגנה טבעית ולכן הוא מבוצר.
זוהי הסיבה שגרסימוס, אבי
מבצרי הירדן (המישורי) יוצר קונוביום עם לאורות מסביב למנזר. כך, הנזירים הגרים
בלאורות מגיעים בכל יום ראשון למנזר להשתתף בתפילה החגיגית, להביא את מה שהם יצרו
ולקחת חומרי גלם להכנת כלים חדשים.
בתמונות של גרסימוס יש אריה
ולעיתים יש לידו חמור. מספרים על גרסימוס שיצא לכיוון גאון הירדן להתבודד ופגש
אריה בוכה עם קוץ ברגל. גרסימוס הוציא לאריה את הקוץ ומאז נהפך האריה לידידו
ולעבדו הנאמן.
אבל לגרסימוס היה גם חמור. יום
אחד נסע לירושלים והאריה טרף את החמור, ושגרסימוס חזר הוא כעס על האריה והטיל עליו
את כל מטלות החמור. כשנפטר, האריה נשכב על קברו וגזר על עצמו צום עד שמת.
כביש עוקף יריחו המודרני הפך
את המקום למאוד נגיש מבחינת כמות מבקרים, וקלות הבאת חומרי בנייה.
במנזר שוהים כ-10 נזירים.
הפסיפס בכנסייה הוא מהתקופה
הצלבנית.
בחלק התחתון של המנזר: על
הקירות דמויות של נזירי מדבר יהודה. בחלק התחתון יש איקונוסטזיס מהמאה ה-19 ועליו
ציורים מהתנ"ך - בריאת העולם, אדם וחווה, קין והבל, הבריחה מסדום ועמורה,
עקדת יצחק, משה בתיבה, מתן תורה וכיבוש יריחו.
זהו מסר חינוכי המכוון בעיקר
למי שאינו יודע קרוא וכתוב.
עצמות וגולגולות, גם הן מתוך
כוונה חינוכית: שידע הנזיר "מאין באת, לאן אתה הולך ובפני מי אתה נותן את
הדין". העולם הוא מסדרון לעולם האמיתי שאחרי המוות.
חלק מהגולגולות הן מהטבח
הפרסי ב-614, חלק מתו עם הזמן.
את הנזירים קוברים בתלולית
עפר ואחרי שנה מוציאים העצמות ומביאים אותן לתוך המנזר, לקופסאות בחדר הגולגולות -
תהליך שממשיך עד היום.
אל הקריפטה יורדים במספר
מדרגות ובה פסיפסים משוחזרים מהתקופה הביזנטית וציורי קיר - ביניהם ציור יפיפה של
מריה המניקה את ישו - תמונה נדירה של מרים חשופת חזה - שככל הידוע היא היחידה
מסוגה בארץ.
קאסר אל יהוד, אתר הטבילה
לקראת שנת 2000 החלו להכשיר
את קאסר אל יהוד למבקרים רבים וביצעו השקעות תיירותיות רבות. בעקרון פותחים את
המקום רק באירועים.
ישראל אינה מפתחת את המקום
ברמה מספקת, עקב העובדה שהיו כאן חדירות ומרדפים רבים.
האפיפיור ביקר באתר בשנת
2000. הועלו למענו מים בגיגית מהירדן והכינו לו אגן טבילה שנמצא בצד הירדני.
קתולים מגיעים מעט, הם אינם
חוגגים כאן את האפיפנייה. עיקר המבקרים הם אורתודוכסים.
מימין - כנסיית / מנזר יוחנן
המטביל, מנזר מבצר.
כביש שמחבר בין בית הערבה
ההיסטורית לאגן הטבילה - על הכביש מנזרים של עדות נוצריות שונות.
ב-1968 נרצח אב מנזר בהתקפת
מחבלים. מאז ישראל סגרה את המנזרים.
המים הזורמים לירדן היום הם
מהמוביל המלוח, שזה למעשה שפכים מקיבוצי עמק בית שאן. בעבר היה במקום ג'ונגל עם
אריות ודובים.
מנזרי הירדן הם שרשרת
מנזרים, כנסיות ואתרי תפילה במקום בו הטביל יוחנן המטביל את ישו.
המפורסם מכולם הוא קאסר
אל-יהוד, ארמון היהודים - ששמו נובע מהמסורת היהודית כי כאן חצו בני ישראל את נהר
הירדן בכניסתם לארץ כנען. השם ארמון ניתן למנזר על שום צורתו המפוארת, אך השם משמש
את המתחם כולו.
נבנה בתקופה הביזנטית, ומאז
שופץ במאה ה-12 ושוב בשנות ה-50 ע"י הכנסייה היוונית-אורתודוכסית.
בשל המבנה המבוצר שלה
ומיקומה הגבוה, נהנתה הכנסייה מביטחון יחסי ולכן שימשה גם כבית הארחה
לצליינים.המנזר נטוש היום.
בין כנסיית יוחנן המטביל
לבין אתר הטבילה עצמו יש קפלות פרנציסקאניות, ומדרום לאתר הטבילה, לאורך הנהר,
מנזרים וכנסיות נוספים בהם מנזר סורי-אורתודוכסי, מנזר קופטי, קפלה רוסית, מנזר
אתיופי וכנסיה רומנית.
חג ההתגלות:
מכונה אפיפני ומציין את
התגלותו של אלוהים בצורת אדם, בדמותו של ישו. לכן לא נחגג ע"י הקתולים..
מקור השם במילה היוונית
אפיפניה שמשמעותה התגלות. נחוג ב-6 בינואר, שניים עשר ימים לאחר חג המולד.
בא"י נוהגים הנוצרים
לחגוג ע"י טבילה בירדן, ליד המקום בו הוטבל ישו על ידי יוחנן המטביל, באזור
קאסר אל יהוד. האירועים נערכים ב-18 וב-19 בינואר לפי לוח השנה המקובל.
בין שני ימים אלה יש חלוקה
לזרמים השונים - היווני אורתודוקסי, הארמני, האתיופי ועוד.
בצד הירדני בנו כנסייה
פרנציסקאנית חדשה. צליינים באים מירדן וטובלים בה. הירדנים מבינים את הפוטנציאל
התיירותי שישראל מפספסת.
מבנה נהר הירדן:
מחולק לכיכר הירדן, ביתרונות הירדן וגאון הירדן.
בשלבי גאות, נשטפו השטחים
הסמוכים לגאון הירדן שהיה "זור" - כלומר, סבוך וצפוף בצמחייה רבה (וכן
בבע"ח רבים).
כיכר הירדן (ע'ור) - הריב
בין אברהם ולוט על חלוקת השטחים לצאנם. זהו האזור אליו זורמים הנחלים ולכן הוא
מרובה באדמות סחף טובות לחקלאות.
ביתרונות - הם למעשה שאריות
של תצורת הלשון. הביתרונות מוזכרים בתנ"ך. ביתרונות בערבית - קטרות - דבשת של
גמל.
מרבית השטחים החקלאיים
נמצאים בכיכר הירדן ומיעוטם בגאון הירדן. כולם שטחי שלחין המתבססים על מי מעיינות,
קידוחים ונגר עילי.
עוג'ה: משמעותו מפותל. זה
שמו של הנחל ושל הישוב. גם את הירקון מכנים עוג'ה ווקו העוג'ות הוא הקו בו התייצבו
הבריטים והטורקים ב-1918. רק אחריו הבריטים התקדמו וכבשו את צפת ועבר הירדן.
תוכנית אלון
כבר במהלך מלח"ש האמין
שצריך להחזיר את רוב השטחים בגלל הבעיה הדמוגרפית וראה אותם כקלף מיקוח לשלום.
גיבש פשרה טריטוריאלית שעיקרה: ישראל לא תוותר על שטחים החשובים להגנתה בעיקר מפני
פלישה יבשתית ממזרח.
כל ירושלים, כל בקעת הירדן
כולל רצועה ברוחב כ-10-15 ק"מ הכוללת את רכס ההרים הראשון מערבית לנהר הירדן
ללא אזור יריחו שיקושר בפרוזדור לשטחים הערביים, גוש עציון, שטח מסוים באזור הר
חברון ומדבר יהודה, אזור לטרון, כל רצועת עזה על תושביה ללא הפליטים, חוף הים
האדום מאילת ועד לשארם-א-שייח', שדות התעופה בצפון חצי האי סיני, ופיתחת רפיח.
את שאר שטחי הגדה המערבית
הציע אלון להעביר לריבונות ירדן, ואת שאר שטחי חצי האי סיני למצרים.
כל שטחי א"י מערבית
לירדן מהם תיסוג ישראל יפורזו.
אומנם לא פירסם מפה, אך טען
לרצף טריטוריאלי בין ממלכת ירדן מזרחית לנהר ירדן לבין הגדה המערבית באמצעות
פרוזדור באזור יריחו.
לאחר שמונה לשר חוץ ב-1974,
ניסה לקדם את 'תכנית יריחו', אשר לפיה יוחזר אזור יריחו לידי ירדן במסגרת הסכם
הפרדת הכוחות. אולם וועידת הפסגה הערבית ברבאט באותה שנה נשללה מהמלך חוסיין את הזכות
לנהל מו"מ על השטחים.
סרטבא
הליכה רגלית אל ראש קרן
הסרטבא עצירת בשלוש תחנות ביניים.
הר גריזים והר עיבל הם שיאים
גיאוגרפים בלב קער שכם העצום וזה בעצם היפוך תבליט - תבליט גבוה שנמצא מבחינה
גיאולוגית בתוך קער שכם, שהמשכו הוא קער סרטבא.
מקו נהר הירדן ועד לנקודה בה
אנו יושבים אנו מבחינים במספר מבנים של השטח: הירדן עצמו נקרא גאון הירדן ולאחריו
יש את כיכר הירדן או הביתרונות שמורכבים מסחף נחלים היורדים לירדן בצד הירדני
התמונה היא תמונת ראי.
מדבר בצל גשם ובירדן כמות
הגשמים גדולה יותר ועל כן יש שם גם יותר נחלים. כלומר כל השטח ממערב לירדן מקבל
מעט מאוד גשם והשטח ממזרח לירדן מקבל כמויות גשם יפות מאד.
הדרכים היום תואמים לעת
העתיקה. במזרח הירדן עוברת דרך המלך ויאה טריאנוס בקו פרשת המים המערבית עוברת דרך
גב ההר היא כביש 60 ביניהם מחברת דרך ממעבר נחל יבוק עד גשר אדם ומערבה אל שכם
העיר ומשם אל מישור החוף באיזור נתניה של היום.
ההולכים בדרך זו בעת העתיקה
מתחילים כפי המסופר במקרא והא אברהם אבינו ולאחריו עוד רבים כאשר אחד המפורסמים
הוא פומפיאוס שבה לכבוש את הארץ
המערה למעשה היא מערכת בורות מים חפורים בסלע הקשה אשר היו
מחוברים באמה שהקיפה את כל ההר לאורך גובה אחיד עם שיפוע קל.
סרטבא
שלוש תקופות היסטוריות: החשמונאים,
הורדוס ותקופת המשנה. החשמונאים והורדוס קוראים למקום אלכנסריון על שמו של אלכסנדר
ינאי ואילו בתקופת המשנה המקום נקרא בשמו הנוכחי.
כשאריסטובולס ואנטיגונס
מניפים את נס המרד על רומי ורומי שולחת את פומפיאוס על מנת לדכא את המרד הוא הגיע
לאזור בקעת הירדן ומחליט לחסל את המצודה כדי לנתנק את צינור האספקה מהאויבים.
אריסטובולוס ברח לי-ם.
מים:
המעיין היחידי שנובע כאן
נמצא ליד תרצה, עמוק בין שכבות האדמה. לכן בנו תעלה פתוחה שמקיפה את הרכס שממערב
לסרטבא שהוא גבוה יותר מהסרטבא ואספו מים ממנו. כדי להתגבר על שני אוכפים שנמצאים
בין רכס קנטרה לרכס הסרטבא בנו מתקן סיפון.
כמות המים הנאספת באמה זו
היא כמות קטנה שמשת לחירום בלבד כך או כך במצודה הזאת יושבת כמות קטנה של אנשים.
מעיין פצאיל
לאורך הנחל תוך כדי הנסיעה
רואים שרידים של אמת מים רומאית שצמודה לדופן הדרומית של הנחל. במקום התקיימה ער
רומאית שהייתה במרחק של כ-3 ק"מ מהמעיין והמים הובלו אל העיר באמצעות האמה
הזאת.
השומרונים
רואים עצמם כצאצאי שבט מנשה,
יהודים לא מקבלים.
המרכז הדתי והכלכלי של
השומרונים הוא העיר שכם בה מרוכזים עיקר העדה כיום. עד 1967 השומרונים חיו בקסבה
של העיר ועלו לחוג את החגים על הר גריזים, היום קיבלו אישור ובנו שכונה על ההר
עצמו והבתים בקסבה מושכרים לערבים.
חלק אחר של השומרונים גר
בשכונה אחת בעיר חולון שם התרכזו לאחר 1948 עת יהודה ושומרון התנתקה מא"י.
כיום יש כ- 750 שומרונים בשני האזורים.
כותבים בכתב העברי קדום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה