עכו
מופיעה לראשונה במארות, מאה
15 לפנה"ס ברשימת הערים שכבש תחותמס השלישי.התקופה בתקופה הישראלית הוכללה
בנחלת שבט אשר שספק אם אכן כבש אותה.
ב-701 לפנה"ס הייתה
תחנה במסעו צפונה של סנחריב מלך אשור.
ב-333 לפנה"ס נכבשה על
ידי אלכסנדר מוקדון ושמה הוחלף לפתולומיאוס ע"ש תלמי שני פלאדלפוס שמלך
במצרים.
בתקופה החשמונאית הייתה עיר
נוכרית ועוינת ליישוב היהודי.
כך גם ברומית: ערב המרד
הגדול ישבו שם יהודים ונרצחו כאלפיים מהם. הייתה עיר הקשר שבה התרכזו הלגיונות
לקראת דיכוי המרד.
בביזנטית הייתה עיר מעורבת
עם אוכלוסייה נוצרית ובישוף משלה. נחשבת לעיר קדושה, כי סנט פאול הקדוש ביקר בה את
קהילות הנוצרים הראשונות.
ב-640 נכבשה ע"י
המוסלמים.
נכבשה ע"י הצלבנים ב-1104
ואחרי צאלח שוב ע"י ריצארד לב הארי ב-1191.
הרמב"ם עלה לארץ דרך
עכו ב-1165.
לאחר הכיבוש הממלוכי, ב-1291,
עמדה בשיממון ככפר קטן ולא חשוב במשך כ-400 שנה.
הרמח"ל התיישב בה
בהסכמת העות'מאנים ב-1743.
דאהר אל עומר התיישב בה ב-1750
וחידש בה את הנמל. אבל אחמד אל-ג'אזר ב-1755. חיזק את חומותיה ובנה אליה את אמת
המים.
נפוליאון ניסה ב-1799 לספירה
וסולימאן באשה החליף את אל ג'זאר ב-1804 לספירה והמשיך לפתח אותה.
1831 איברהים בן מוחמד עלי
באשה כבש את א"י בראש כוח מצרי, התבסס בעכו ומשם המשיך מזרחה.
נמלט מהעיר כאשר אנגליה
ואוסטריה עזרו ב-1840.
מאז ועד סוף העות'מאנית עכו
הייתה בירת מחוז צפון.
כאשר הבריטים פתחו את הנמל בחיפה חשיבותה של עכו ירדה.
מוזיאון 'אוצרות בחומה'
מציג את התרבות החומרית של
תושבי האיזור. החל מכלי בית, פריטי ריהוט דרך בתי מלאכה של אומנים שונים וכלי
חקלאות. התצוגות ממוקמות ב-6 אולמות מקומרים הנחבאים בחומות העיר העתיקה עכו.
החומה של אל ג'אזר
מקיפה את הרובע העתיק. נבנתה
בין 1800 ל-1814 בידי אחמד אל ג'זאר ויורשיו, בעזרת יועצם היהודי חיים פרחי. נועדה
לעמוד בפני ארטילריה וכוללת חומת מגן, תעלת הגנה, עמדות לתותחים (חלק מן התותחים
עדיין עומדים באתר), ושלושה מגדלים.
זהו לא החיזוק של חומות דאהר
מ-1750 אותם בנה משרידי חומה צלבנית שעמדה באזור. גובהן היה כ-13 מטרים, ועוביין
מטר אחד. חומת דאהר המחוזקת היא הפונה אל הים ושלמה ברובה. החומה הפונה אל היבשה
נבנתה על ידי אל ג'זאר משנת 1800 ואילך.
אולמות האבירים
מבצר קסטרום, מפקדת
ההוספיטלרים ומעליה היה ארמון אל ג'אזר.
שלבי בניית הקסטרום ארכו 150
שנה. האגף המזרחי היה הראשון ואליו הודבקו אגפים נוספים וחצר.
מתחת למצודה ולכלא עכו גילו
חפירות ארכיאולוגיות מתחם נרחב של אולמות שנבנו על ידי אבירי ההיכל. מתחם זה היה
חלק מן המצודה הצלבנית בעיר, שחוברה לחומה הצפונית של עכו. המתחם כולל כיום שישה
אולמות המחוברים ביניהם:
אולם מרכזי, צינוק, חדר אוכל
גדול (רפרקטוריום) אליו מובילה מנהרה ושרידי כנסייה גותית עתיקה.
במקום זה עבר בתקופה הצלבנית
רחובה הראשי של העיר שחצה אותה מנמל העיר בדרום עד לשער מרים שבצפון.
אולם האסורים: (בכניסה לאולמות האבירים) - מבנה חסר חלונות, התגלו
בקירות עשרות חורים מרובעים שלדעת החוקרים שימשו לקיבוע ווי מתכת שאליהם היו
קושרים את האסירים. זה היה כנראה הכלא העירוני.
אולמות האבירים: מערכת של אולמות המחוברים זה לזה ששימשו כנראה
כאולם השינה (הדורמיטוריום) של חברי מסדר ההוספיטלרים על שם יוחנן המטביל.
מסדר ההוספיטלרים היה אחד
משני מסדרי האבירים הגדולים של העיר עכו, והשטח שבבעלותו התפרס על חלק גדול מצפון מערבה
של העיר. במפות עתיקות מצוינים בתחומי המסדר ההוספיטלרי שלושה מבנים עיקריים: מתחם
מבוצר ששימש כנראה קסרקטין לחברי המסדר, כנסייה ובית חולים. אולמות האבירים הם חלק
מאותו קסרקטין.
המתחם מרובע ובנוי סביב חצר
מרכזית - אופייני לקסטרום.
הממצאים החשובים: פתח של בור
מים תת קרקעי, ושער עתיק שכנראה הוליך לחומות העיר ולמגדל ההוספיטלרים. מבנה של
שלוש קומות ששימש כשירותים של המתחם. ניתן להיכנס לקומת הקרקע של המבנה ולהבחין
בספסלי ישיבה ובבור לאגירת שפכים. את השפכים שטפו בתעלה תת קרקעית אל מחוץ למתחם.
זהו אחד ממבני השירותים היחידים בעולם שהשתמרו מתקופת ימי הביניים.
ממזרח לחצר נמצא אולם מפואר
ששימש לאירוח האורחים המכובדים של המסדר.
גרם מדרגות מונומנטלי שכנראה
היה עלייה אל ארמון המגורים של ראש המסדר ההוספיטלרי, שהתנוסס לתפארה מעל המתחם.
רפקטוריום, שכונה בעבר בטעות
הקריפטה. שלושת העמודים המסיביים, שקוטר כל אחד מהם כשלושה מטרים, אשר שימשו תמיכה
לגג האולם ולארמון ראש המסדר שהיה מעליו, וכן מהקשתות הגותיות בפינה הצפון מזרחית
של האולם ומסמל האירוס החצוב על אחת מהן, ששימש השראה לסמל בית המלוכה הצרפתי (ה-Fleur de lis).
החמאם
נבנה בסוף המאה ה-18 על-ידי
אחמד אל ג'זאר, בנוי על בית מרחץ קדום שגם הוא כנראה נבנה על בית מרחץ מתקופת
המשנה... בית המרחץ הציבורי בנוי במתכונת המרחצאות המזרחיים שהיו נהוגים באימפריה
הטורקית במאות ה-19-18. בחמאם חדר כניסה המשמש
אולם הלבשה, שבמרכזו מזרקת שיש. מחדר הכניסה מוביל מסדרון לשורת אולמות חמים,
שהאחרון בהם הוא חדר אדים הבנוי בצורת מתומן - כיפתו מתנשאת על עמודי שיש ובארבע
פינותיו חדרים לשימוש אישי. מבנה בית המרחץ מפואר ומעוטר ברצפות שיש ובאריחי
קרמיקה מיובאים. (דרך בית המרחץ פרצו אנשי האצ"ל לכלא-עכו במאי 1947).
מוזיאון אסירי המחתרות
המצודה בעכו נבנתה בימי
התורכים על בסיס מצודת מסדר ההוספיטלרים. הייתה חלק מן המבנה ההגנתי של עכו,
וחיזקה את החומה הצפונית.
במהלך המאה ה-20 שימשה כלא ובו
גרדום.
ב-4 במאי 1947 פרצו חברי
האצ"ל אל המצודה, ושחררו רבים מן הכלואים בה. מפקד האסירים בכלא היה
קמב"ץ האצ"ל איתן לבני, אביה של השרה ציפי ליבני.
חניון המגדלור
משטח גדול השקוע בעומק של
כחצי מטר מתחת למים, שרידים של קירות אבן ששייכים לארמון מסדר הטמפלרים. זהו מקום
ריכוזם של אחרוני הצלבנים בעת הכיבוש הממלוכי ב-1291.
תעלה טמפלרית
במחצית השניה של המאה ה-19
החלו אנשי המסדר הטמפלרי לבנות את הרובע שלהם בחלק הדרום -מערבי של עכו. מהמצודה
הטמפלרית ששרידיה מכוסים היום על ידי הים הובילה מזרחה מנהרת הטמפלרים. חלקה
התחתון חצוב בסלע טבעי וחלקה העליון בנוי אבן גזית ומעליה קמרון חצי חבית. המנהרה
חוצה את הרובע הפיזאני ונמשכת עד לנמל העיר במזרח, מרחק של 350 מטרים. המנהרה
התגלתה ב-94', הכנתה למעבר קהל הצריכה פינוי עפר, התקנת מערכת משאבות לשמירה על
מפלס מי תהום קבוע, מדרך עץ ותאורה.
חאן א-שונה
שרידים צלבניים על פני הקרקע
בחאן הזה. שימש כמרכז לרובע בני פיזה. מקור השם - איחסון תבואה. בעיר 5 חאנים
תורכיים הבנויים על תשתית צלבנית.
חאן אל עומדאן
חאן העמודים הגדול והמפואר
שבין החאנים של עכו. נבנה ע"י ג'זאר פחה ב-1784. העמודים הרבים עשויים גרניט שפורקו
מהאמפי של קיסריה והובאו לכאן בדרך הים. התוכנית המקורית שלו הייתה לעטר בעמודים
גם את הקומה השנייה אך עמודים רבים אבדו בים ואלה שנותרו הספיקו רק לקומה אחת.
החאן בנוי משתי קומות של
חדרים ומחסנים ורחבה גדולה שבמרכזה רהט. ב-1906 הוקם מעל החאן מגדל שעון מפואר
לכבוד יובל ה-30 לשלטונו של הסולטאן עבדול חמיד השני סה"כ חמישה בארץ
(ובאנטליה..): יפו, שכם, צפת, י-ם וחיפה.
במקום הזה שכן בית המכס
הצלבני.
חאן אל פראנג'-טרה סנטה
הוקם במאה ה-16 ע"י
סוחרים צרפתיים שהתגוררו בו ושימש כרובע בני ונציה בתקופה הצלבנית.
בית הכנסת התוניסאי
הוקם לפני כ-45 שנה ע"י
ציון בעדש. למעלה מ-120 חלונותיו בפסיפסים וויטראז'ים המתארים נושאים רבים מתחומי
היהדות, סיפורי התנ"ך, ציונות, התיישבות בארץ, העיר עכו ועוד.
חזית בית הכנסת מעוצבת בשש
קשתות (סמלי לששה סדרי משנה) וחמישה משולשים בין הקשתות (סמלי לחמישה חומשי תורה),
כשביניהם משולבים פסוקים מהתנ"ך, מהתלמוד ומחז"ל.
בין הפסיפסים: תרשים מפורט
של ביהמ"ק, מטבעות אשר שימשו בארץ מימי המנדט הבריטי ועד ימינו, עקדת יצחק,
תיבת נוח, קשת בענן והיונה עם עלה של זית.
פסיפס התקרה: מפה עתיקה של
ארץ ישראל עשירה בסמלים ובפרטים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה