מוזיאון מצדה
נמצא ברחבת הכניסה לאתר
והסיור בתוכו מתבצע עם אוזניות שדרכן מקבל המסייר מידע בכל כניסה לחדר אחר וחלק
מהמוצגים הם ממצאים אמיתיים ומקוריים ממצדה וחלק הם שחזורים ובניות הבאים להמחיש
את צורת החיים והאמצעים שאיתם חיו האנשים בסוף תקופת בית שני בארץ בכלל ובמצדה
בפרט.
בארבעת החדרים הראשונים
מוצגים ממצאים מתקופת מלכותו של הורדוס והקשר שלו לתרבות רומי כפי שבא לידי ביטוי
טרקליניום הרומי או נמל קיסריה. עוד מוצגים ממצאים ממצדה המתארים את חיי המורדים
ואת חיי הרומאים (שריון של אחד הליגיונרים, כלי נשק ואף תלוש משכורת של פרש מאיזור
בירות..).
חדר מיוחד מוקדש ליגאל ידין.
דגם של מצדה וסרט באורך 10
דק' המתאר את החיים והקרב הסופי ואת הנאום אלעזר.
חלק דרומי ומערבי (כולל
הסוללה ובור המים)
נבנית במתכונתה האחרונה
ע"י הורדוס מפחד קליאופטרה מלכת מצרים (האחרונה בשושלת בית תלמי) אשתו של
אנטוניוס (שהובס בידי אוגוסטוס) וגם נגד הנבטים. כמעט ולא מוצאים ארכיטקטורה
חשמונאית בבנייה אלא בעיקר של הורדוס.
הסיקריים הגיעו למצדה מעט אחרי תחילת המרד בשנת 66 לאחר
שמנהיגם, מנחם בן יהודה הגלילי, רצח את הכהן הגדול, חנניה, ונרצח בעצמו, ובהנהגת
אלעזר בן יאיר הם חיסלו את חיל המצב הרומאי והכינו את עצמם עד לנפילה ב-74.
גבעת הקברים: קבורתם של 28 שלדי אדם שנמצאו במצדה, ע"י הרב
הצבאי הראשי שלמה גורן, ב-1969. מניחים על סמך בדיקות טווח שזה היה אחד המקומות
שבהם הוצבו בליסטראות וקטפולטות שירו על מצדה.
העלאת מים מהבורות, שבדופן
המערבית, התבצעה על אותה דופן בשביל מפותל העולה לחלק הצפון מערבי והנתמך ע"י
קירות תמך, ששרידים מהן נראים בברור על התוואי.
הארמון המערבי, ששטחו כ-4
דונם היה הראשון שהוקם ע"י הורדוס וחלק מקירותיו מצופה בסטוקו המעוצב כלוחות
שיש חלקים.
הקולומבריום הגדול כנראה שימש לגידול יונים לצרכי בשר, זבל ואולי
להקרבת קורבן כפי שעשו בזמן קיומו של המקדש אולם לא לצרכי דואר, לשם כך היו שולחים
רצים.
בור המים הענק נועד לספק מקום אגירה מוגן למים שנאספו מהבורות
החיצוניים וממי הנגר העילי.
מחנות רומאיים: מנקודת התצפית בדרום ההר, מול הר אלעזר, ניתן לראות
לפחות 5 ממחנות הרומאים שצרו על מצדה וכן את הדייק החוצה את נחל מצדה ועולה להר
אלעזר כאשר זוהי כיום מערכת המצור הרומאית השמורה ביותר בעולם.
חלק צפוני
הכנסייה שימשה מס' קטן של נזירים בימי שבת או ראשון, אז
התכנסו מהלאורות האישיות שלהם.
החומה בצד המערבי פרוצה וחסרים שם מס' מטרים בדיוק במקום שהסוללה עולה
ממערב למזרח. זוהי נקודת הפריצה של איל המצור הרומי.
חדר המגילות בחומת הסוגרים המערבית, צפונית לנק' הפריצה. נמצאו
בו נמצאו סוגים שונים של תעודות ומגילות כמו חלקי ספרים מקראיים (בראשית, ויקרא
ותהילים), ספר תפילות (שתשעה עותקים ממנו נמצאו בקומראן), חלק משירת "עולת
השבת" ותלוש משכורת של חייל רומאי (נמצא כיום במוזיאון מצדה).
ביה"כ נבנה ע"י המורדים והוא אופייני לבתי כנסת
מהתקופה שלפני החורבן ללא מקום לארון קודש וללא אוריינטציה לירושלים. כמותו נמצאו
במגדל, הרודיון, גמלא וחרבת אום אל אומדן.
חדר הגורלות התגלו 11 חרסים הנושאים שמות של גברים וביניהם שמו
של המנהיג אלעזר בן יאיר.
אגף המחסנים שנבנה בימי הורדוס עצום בגודלו וכמות המזון והמצרכים
האחרים שאוחסנו בו יכלו לכלכל את יושבי מצדה זמן רב מאוד. רוב המחסנים לא נחפרו
והושארו במצב בו הם נמצאים מחורבן מצדה.
בית המרחץ הגדול בחלק הצמוד למתחם הארמון הצפוני, בנוי על פי
כל הכללים הנהוגים בעולם הרומי ומצביע על ידיעתם של המתכננים שמערכת איסוף המים
במצדה תתמוך ביכולת להפעיל בית מרחץ כזה בכל זמן נתון.
הארמון הצפוני בנוי משלוש קומות מדורגות על קצה המצוק, כאשר
הנגישות למי שאינו מורשה הייתה בלתי אפשרית. הפאר שלהם עולה על כל מה שהיה במצדה.
חלק מהקירות המעוטרים בפרסקו הוסרו ונמצאים כיום במוזיאון מצדה. לאחרונה עבודת
שיקום חשובה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה