תחנת הכוח באשקלון: חשמל
ומרכז מבקרים
תחנת הכוח רוטנברג היא תחנת
הכוח החדשה ביותר בישראל והשנייה בגודלה מבחינת הספק.
התחנה קרויה על שמו של פנחס
ועל שם אחיו, אברהם רוטנברג, ממשיך דרכו בניהול החברה. כושר הייצור של התחנה מהווה
כרבע מכושר הייצור של חברת החשמל.
בשנת 2008 אושר "פרויקט
D":
הרחבת התחנה על ידי הוספת 2 יחידות נוספות המוזנות פחם אף הן.
שתי ארובות: הדרומית יותר
בעלת טכנולוגיה חדישה המוציאה אדי מים במטרה לנטרל תחמוצות גופריות מהמערכת. האדים
נראים כמו עשן והם נועדו להפחית את זיהום האוויר. ניסיון להפוך את התחנה לבעלות
פרטית שתפעיל את התחנה בצורה אקולוגית יותר כמו שימוש באנרגיה סולרית או בגז.
חוף הים באשקלון
המרינה יוצרת בעיות
אקולוגיות, אחת מהן היא פיזור חולות הים צפונה לתוך הארץ המאיץ את תופעת הגידוד
והרס המצוק החופי שאשקלון יושבת עליו בקצב הקרוב למטר בשנה.
כדי למנוע את הרס המצוק
החופי הוחלט להתקין על החוף שרוולים מיובאים מחו"ל שמונעים את ניפוץ הגלים על
המצוק, אך השרוולים לא התאימו לאופי הזרמים של חופי הארץ ולא הועילו.
בניית קיר תומך או שובר גלים
ענק - עלותם עצומה.
המרינה דיי ריקה וכך גם בתי
המלונות והדירות.
קבר שייח' עוואד
מבנה ממלוכי - עות'מאני
שנשמר בצורה טובה למעט קשקושי גרפיטי שמכערים אותו.
אחד מספר קברי צדיקים שבנו
הממלוכים על קו החוף, כמו הקברים סידנא עלי ליד אפולוניה ונבי רובין ליד פלמחים.
בניית הקברים נועדה להגן על
קו החוף מפני הצלבנים. לא ברור איזה קדוש נקבר פה, ואם בכלל נקבר פה מישהו, אך
המקום הפך מוקד עלייה לרגל.
הגן הלאומי באשקלון
פרוס על 600 דונם ויש בו
מדשאות, שולחנות אוכל ומסעדות. פתוח בכל ימות השנה בתשלום בשעות 08:00-22:00.
תל אשקלון הוא תל מבוצר
מהתקופה המקראית העתיקה, כנענית MB, כ-1950 לפנה"ס. התיישבו בה כנענים, כנראה מחוף לבנון.
כנענים אלו הקימו גם את עכו, יבנה-ים, ואכזיב.
ביצורים הוקמו בערך ב-1950.
העיר שרדה עד הגעת הפלשתים ב-1150. נבוכדנצר החריב אותה ב-604.
פלשתים מהמאה ה-12
לפנה"ס, לא נעלמו עם הכיבוש הבבלי. על שמם קוראים לאזור פלשתין.
הקדמה על הפלשתים תחת עץ
השקמה
השקמה הוא עץ גדול שפרותיו
דומים לפירות התאנה. מקורו מאפריקה והוא טוב לבנייה.
לאחר חדירת הפלשתים הם הקימו
חמש ערים גדולות, חמשת סרני פלשתים: עזה, אשדוד, אשקלון, גת ועקרון.
הפלשתים השאירו מונומנטים
בודדים כמו מתקנים חקלאיים שנמצאים באחד הרחובות בעקרון ובתי מגורים בתל קסילה.
בתל אשקלון יש רובע מגורים
פלשתי אך לא נמצא בו אלמנט פלשתי מיוחד, עם זאת ניתן לראות את הקרמיקה המיוחדת
שלהם וממנה להתייחס למוצאם ולתרבותם: היא בי-כרונית, דו-גונית, שלא הייתה קיימת
קודם לכן במרחב הכנעני. מזכירה את התרבות המיקנית שהייתה עיר בדרום יוון ומכאן
לומדים שהפלשתים הגיעו כנראה משם.
הפלשתים הגיעו לכנען בתחילת
המאה ה-12 לפנה"ס כחלק מתנועת עמים גדולה מאזור טורקיה. נדחקו ע"י
הדורים שפלשו ליוון והדפו קבוצת עמים שמכונים גויי הים וכוללים 11 עמים, ביניהם
הפלשתים, השרדנו, הסקאלי, הלוקה ועוד.
מבין גויי הים, הפלשתים הם
היחידים שמוזכרים במקרא ונאמר שמוצאם מ"כפתא" שהיא כרתים.
ליד העיר לוקסו שבמצריים יש
ארמון של רעמסס ה-3 ובחזיתו ישנו תאור של גויי הים המגיעים בחלקם על גבי עגלות.
מחקר מודרני יודע שרוב גויי
הים הגיעו דווקא דרך היבשה, מאנטוליה שבאסיה הקטנה.
יש קבוצות של גויי הים שחדרו
למצריים בתקופה של חולשת הממלכה המצרית במאה ה-12 לפנה"ס. רעמסס ה-3 נאבק בהם
והצליח להביס אותם. בכתובת במדינת האבו נכתב "אני השבתי אותם במצודות והם
קראו בשמי" - משמע גויי הים הפכו לבני בריתו של רעמסס ה-3 לאחר שניצח אותם.
הפלשתים נכנסו למלחמות עם
שבטי ישראל ושיא העימות היה בלקיחת ארון הברית בקרב אבן העזר שכמובן הוחזר בסופו
של דבר.
המושג "פלשת"
מתייחס לחבל הארץ מעזה ועד הירקון בו התיישבו הפלשתים.
ב-603 נבוכדנאצר החריב את
פלשת והגלה את האצולה הפלשתית לבבל. המוני העם נטמעו בקבוצות אתניות אחרות –
האדומים, הפניקים והערבים שהיו כבר מהמאה ה-5 לפנה"ס. הם לא שמרו על תרבותם
המיקנית ואמצו את התרבות הכנענית: גם את הכתב, גם את כלי החרס וסממנים נוספים
אחרים.
פלשת הוא מקור השם פלסטינה.
הראשון שמשתמש בשם זה הוא רודיטוס - גיאוגרף וחוקר יווני מהמאה ה-5 לפנה"ס.
בתקופה האשורית, צדקה מלך
אשקלון הצטרף לחזקיהו.
המחקר והמקרא ייחס לפלשתים
אומנות בחרשות ברזל ואף מכירתו ליהודים בתקופות בהן נאסר עליהם לייצר כלים אלו
בעצמם. אולם לא מצא בתי מלאכה או ריבוי כלי מתכת בכל האזור הפלשתי.
לעומת זאת, בבית שמש, שהייתה
עיר יהודאית מובהקת בגבול עם עקרון הפלשתית, נמצאו בתי ייצור לכלים מברזל מהמאות
9-10, כורי היתוך של ברזל, שרידי סכינים ומגלים מברזל ועוד. זהו בית הייצור לברזל
הקדום ביותר בעולם העתיק.
ממצאים אלו הופכים את התמונה
שחשבנו עד כה כי בני ישראל לא ידעו לייצר כלים מברזל.
הפלשתים ידעו כאנראה לייצר
כלים מברונזה (סגסוגת של נחושת ובדיל). בדיל היה יסוד יקר ונדיר שייבאו מהמזרח
הרחוק או מבריטניה. במיקנה יש הרבה כלים מברונזה ולכן ניתן לשער כי הפלשתים התמחו
בברונזה או שהביאו אותה ממקנה.
הבזיליקה:
מבנה ציבורי באורך 90 מ'
ורוחב 35 מ'. שימש להתכנסות בעיקר במאה ה-3 לספירה.
במתחם מגודר נמצאים תבליטים
רבים ושרידים ממבנה הבזיליקה.
תבליטים של אלות מצריות שהיו
מוכרות לרומאים ושל ניקות הלניסטיות שעברו אקונוסטזיס או סביר יותר - איקונוקלזמה.
שרידים של כנסיה ביזנטית
צלבנית: לא מרשימה הצמודה לחומת העיר שבנויה על סוללה.
חלקלקה פאטימית: הבנויה
מאבני כורכר שנהרסה ע"י בייברס.
סוללה כנענית: שנבנתה
ע"י כנענים מאזור לבנון (פרוטו-כנענים או אמורים) בברונזה התיכונה (1800).
סוללה אדירה בצורת חצי גורן בהיקף של 600 דונם. הם דיפנו את הסוללה באבנים ולכן גם
היא נקראת חלקלקה.
סוללות דומות לזו הוקמו גם
ביבנה ובדן ב-1850 לפנה"ס. לעיתים דיפנו סוללות אלו ולעיתים לא.
על מדרון חלקלקה בסוללת האבן
נמצאו שרידים למקדש הקטן וכלי בצורת בית ובתוכו עגל המכונה ע"י החופרים 'בעל'
- (אל הסערות) או 'הדד'. הספנים שיצאו משער העיר היו מגיעים לרמפה זו ומתפללים
לביטחונם.
הסוללה והשער הוקמו כנראה
ב-1800 לפנה"ס, אלו הם ביצורי אשקלון הקדומה, ובמהלך השנים הם עברו שינויים.
המצרים השתלטו על אשקלון
ב-1550 לפנה"ס והפלשתים הגיעו אליה ב-1175 לפנה"ס וישבו בה עד חורבן
נבוכדנצר. מתחת לחלקלקה ישנו שפך עפר שמיוחס לפלשתים.
בית השער
הקדום ביותר בעולם.
בנוי משתי קשתות העשויות
מכורכר ומלבני בוץ.
משני צידי החצר היו שתי
תמיכות שהחזיקו את הסוללה מצד אחד ואת השער מהצד השני.
לבני הבוץ שרדו כנראה כתוצאה
ממפולת אבנים על השער, ייתכן שבמהלך כיבוש העיר, ששמרו עליהם מפני השנים (בעיקר
הגשם וצרעות שמקננות ע"י חורים בלבנים).
ניתן לראות בין לבני הבוץ
סיד מקורי שככל הנראה יובא ממקום אחר (משום שלא היה גיר באזור זה) ואילו החלק
העליון של בית השער (הקמרון) לא נשמר ושוחזר.
מעל לבית השער נבנה גג כדי
לשמור על השרידים הקיימים.
ייצרו את לבני הבוץ בעזרת
אדמה מקומית עם כורכר. הבוץ הוא כטיח שמחזק את הלבנה והיו צריכים לחזקו מדי שנה.
הלבנים בנויות מחומר חרסיתי
עם גרגרי כורכר, יציקה בתבניות, ויבוש בשמש.
קיר לבני הבוץ החדש
המשלחת מאוניברסיטת
"הארוורד" לשחזר חלק מקיר לבני הבוץ שבצד השני של השער. הוא התמוטט אחרי שנתיים ורשות העתיקות בנתה קיר
חדש,
לא עמיד במיוחד, וכבר רואים
בו פגמים והתפוררות. לצידו עומד קיר בגיל של יותר מ-3000 שנים שנשמר בצורה מדהימה.
קיים גם שימוש בלבני כורכר.
ביצורי אשקלון הכנענית כללו
סוללה, חומה, חפיר ושער.
משהד חוסיין
בבית החולים ברזילי. מסגד עם
שיש לבן יפיפה כמו הטאג' מהאל לזכרו של חוסיין, בנו של עלי, שנרצח והובא לכאן.
נבנה ע"י אוכ' פטימית מהודו (שמקורם ממצרים) בשנת 2000.
שטח 38, בית הזונות
שרידים של בית מרחץ שכללו
אמבטיה ועליה נכתב: "הכנס, תהנה ו...".
מתחת נמצאה תעלת ביוב עם
תקרה בנויה ובה 300 שלדים של תינוקות בריאים בני יומם שככל הנראה נזרקו לתעלה
ע"י אמהותיהם.
מכיוון שמתוך 20 השלדים
שנבדקו, 16 שלדים היו זכרים, העריכו שהמקום שימש כבית זונות במרחץ הרומי. הזונות
שנכנסו להריון היו נפטרות מהתינוקות והשאירו מעט בנות כדי לשמור על המקצוע העתיק
בעולם.
בית קברות לכלבים
(לא ניתן להתקרב למקום עצמו
משום שיש גדר ועשבייה שמפריעה).
מעל ל-1800 שלדי כלבים, כולם
כלבים סלוקים (רזים, גבוהים ובעלי זנב ארוך) שמתו מוות טבעי.
הם הונחו בקבורה מסודרת על
הצד עם זנב מקופל ובמרחק מבתי המגורים. בי"ק דומים נמצאו בבירות, קפריסין
ואשדוד אך זהו הגדול ביותר במזרח הקדום.
ההשערה היא כי מדובר על המאה
ה-5 לפנה"ס, אז התייחסו לכלב כבעל תכונות מאגיות.
ידוע שבמסופוטמיה ריכזו
וגידלו כלבים אלו במכלאות ואנשים היו משלמים לבעל המכלאה כדי להיכנס. סברו אז כי
ליקוק הכלבים את גוף האדם תורם לבריאות.
עמודי הקיר שעל חוף הים
חומה וממנה יוצאים עמודי
גרנטי ושיש בולטים. נראו כעמודי נמל אשקלון, אך הסתבר שהם חיזוקי החומה הפאטימית,
אחד מארבעה שערים. החומה נהרסה בגלל הגידוד והעמודים נשארו בחלקם תלויים ובולטים
מן החומה.
חלק מהעמודים התמוטטו והם
נמצאים לאורך החוף או בתוך המים.
חומה זו נבנתה ב-1150
לספירה, כביצור נגד הצלבנים.
שכונת אפרידר ובית העם
הוקמה בראשית שנות ה-50
בשיתוף של חברת עמידר עם יהודים מדרום אפריקה.
הייתה נפרדת ממג'דל (שהוקמה
ע"י בייברס אחרי שהחריב את אשקלון המקראית במסגרת האדמה החרוכה שלו). מג'דל
התפתחה בתקופה הממלוכית והעות'מאנית.
אחרי מלח"צ הפכה למועצה מקומית ואפרידר הייתה אשקלון
כמועצה מקומית נפרדת.
ב-1955 איחדו בין מג'דל
לאפרידר לעיר אחת - היא אשקלון.
חצר בית העם
ארון קבורה 1:
במרכז חצר בית העם נמצאים
שני ארונות קבורה מפוארים ופרוצים שיוצרו כנראה באסיה הקטנה.
על חזית הארון חקוקה באבן
השיש סצנה מהמיתולוגיה היוונית המתארת את חטיפת פרספונה ע"י האדס, אל השאול.
סצנה המופיעה על 60 ארונות
קבורה בכל מיני וריאציות.
על המכסה של ארון הקבורה יש
פלג גוף עליון של שתי דמויות גבר ואישה מעוצבות כאשר הפרצוף לא מעוצב כלל, ומאפשר
לרוכשים את הארון להזמין אומן ולעצב את הדמויות בדמותם - בפרצופם.
המכסה של ארון זה נועד לאפשר
הכנסת בת זוג או בן זוג מאוחר יותר, לאחר שנקבר הבן זוג הראשון.
נהגו לסגור את ארון הקבורה
בשרשראות מפני חשש משודדים, לאור העובדה כי הוכנסו לארון חפצים יקרי ערך של המת.
ארון זה התגלה ב-1973
בעבודות הבנייה באפרידר.
עוגן:
גדול, המעיד על ספינה של
מאות טונות. מהתקופה הרומית, מלמד על קשרי ספנות של אשקלון עם מדינות הים.
באשקלון אין נמל בנוי (מזח)
ואין מפרץ טבעי ולכן הספנות מבוססת על ספינות שעוגנות בתוך הים וסירות משייטות
שמובילות סחורה מהספינה אל החוף. יש צורך בהון ובשלטון חזק בכדי לבנות נמל (כמו
הורדוס) וזה לא היה באשקלון.
ארון קבורה 2:
סצנת לחימה מרשימה בעלת
גימור איכותי בעזרת מקדחים ידניים. הסצנה מתארת קרב בין היוונים לברברים, כנראה
גאלים שפלשו לאסיה הקטנה במאה ה-3 לספירה.
בשני קרבות בין היוונים
לגאלים, היוונים סילקו את הגאלים מאסיה הקטנה.
בסצנה שעל הקבר, היוונים
מצוירים עם הקסדות על ראשיהם כשהם עירומים. עירום זה נחשב לעירום הרואי של הגבר
היווני, המפואר, שזכה להערצת הציבור.
בסצנה היוונים יושבים על
הגאלים המובסים. יש צפיפות רבה ועושר בעיטורים. כל ס"מ שעל השיש מעוטר בצורה
כלשהי (סוג של זרם שחדר אז לאומנות: פחד להשאיר מקום פנוי ביצירה).
הכניסה לאתר חופשית והוא
פתוח בימי חול בשעות 08:00-16:00.
תל (גבעת) יונה
מתנשאת לגובה 53 מטרים מעל
פני הים והיא הנקודה הגבוהה בעיר.
צופה אל נחל לכיש, נמל אשדוד
ועד פלמחים, מערבה אל הים התיכון ואל שפכו של נחל לכיש, דרומה אל רובע א' ועד
אשקלון, ומזרחה אל אזור התעשייה של העיר.
מקור שמה של הגבעה הוא ככל
הנראה במסורת מקומית, לפיה במקום זה פלט הלוויתן את יונה הנביא אל היבשה. במפת
מידבא מסומנת הגבעה בכיתוב "הקדוש יונה". לפי מסורת אחרת הנביא נקבר
באתר, אם כי קיימות מסורות אחרות המייחסות את מקום קבורתו לעיר נינווה, לכפר משהד
בגליל ולמקומות אחרים.
על הגבעה שוכן המגדלור של
נמל אשדוד, שהאיר, כאשר היה בשימוש, עד למרחק של 27 ק"מ ובראשו מתקן
מכ"ם. עוד שוכנים במקום שני מגדלי מים, שהוקמו, יחד עם המגדלור, בתחילת שנות
ה-60 של המאה ה-20. סביב המבנים ועל מורדות הגבעה משתרע גן ובו שבילי הליכה,
מרפסות תצפית ומסעדה. במקום נתגלו שרידים מתקופת הברונזה ועד התקופה הערבית.
בתקופת המנדט שכנה במקום תחנת תצפית שנועדה לאתר ספינות מעפילים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה